היבטי המיסוי ומע"מ בעסקת ליסינג

מס הכנסה 

הליסינג התפעולי והליסינג המימוני, שתי שיטות הליסינג מקנות ללקוח יתרונות במיסוי, ועל כן הן מתאימות מאוד לעסקים, ובמיוחד נהנים מהן העצמאים. על פי תקנות המס, יכולים החוכרים לדרוש שהתשלומים שהם מעבירים לחברות הליסינג יוכרו כהוצאה של דמי שכירות, במקום כהוצאות פחת וריבית. 

סוגי נישומים 

תקנות המס מבדילות בין "נישום לפי פרק ב' לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), לבין " נישום לפי פרק ג' " לאותו החוק: 

נישומים לפי פרק ב' הם חברות בע"מ וחלק קטן מהעצמאים, שמנהלים פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה. נישום שחל עליו " פרק ב' " רשאי לבקש הכרה בתשלומים לחברות הליסינג (דמי השכירות) ביחס לפחת של 75% מתקופת הפחת הרגילה, כלומר 60 חודשים במקום 80. 

נישומים לפי פרק ג' הם רוב העצמאים, או לפי ההגדרה - יחיד או שותפות שאינם מנהלים פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה. לנמנים עם קבוצה זו מכיר מס הכנסה בכל התשלומים לחברות הליסינג במשך כל תקופת הפחת, כלומר 80 חודשים. המשמעות היא שהוצאות המימון מוכרות במלואן. לעומת זאת, במקרה של רכישת רכב רגילה מקבלים בעלי הרכב הכרה של 20% בלבד מהוצאות הרכב ממס הכנסה. 

מתי מוכרים התשלומים לחברת הליסינג כהוצאה 

כדי ש"דמי השכירות" המשולמים לחברת הליסינג על הרכב יוכרו כהוצאה, חייב חוזה השכירות לעמוד בשלושה תנאים: מועדי התשלום נקבעו מראש בהסכם; התשלומים הם קבועים ופרק הזמן בין תשלום לתשלום לא יעלה על תקופה של שלושה חודשים; ותקופת השכירות תסתיים לא יאוחר משלושה חודשים ממועד התשלום האחרון. 

מע"מ 

את המע"מ ניתן לקזז בליסינג תפעולי ובליסינג מימוני רק כשמדובר ברכב מסחרי. לא ניתן לקזז את המע"מ במקרה של שכירת רכב פרטי. 

מס רווח הון 

בליסינג מימוני ייתכן מצב של תשלום מס רווח הון בזמן מכירת כלי הרכב על ההפרש בין מחיר המכירה לבין מחיר הרכישה מחברת הליסינג. בליסינג תפעולי, בהנחה שהרכב לא רשום בטופס הפחת, אין תשלום מס רווח הון